שוב מגיע יום שני, ואיתו שביזות יום ב'. שוב אין ברירה וחייבים לקום מוקדם בבוקר. הסיוט מתחיל עוד לפני הצלצול עם צעקות הילדים שמשחקים כדורגל בחצר ונמשך כל היום - דקלום השירים, התרגילים המונוטוניים בשיעור ספורט והנזירות שמחלקות הוראות במגאפון וצועקות על אלחנדרו שיפסיק לעשות בעיות.
הכי אני שונא את אלחנדרו. אני לא יודע מה עשיתי לו רע, אבל בלי ספק הוא הילד הכי בעייתי בבית ספר. אפילו כשנגמרים הלימודים הוא נשאר כל אחה"צ בחצר ומביא פיצוצים עם הכדור לשער המתכת רק כדי לעשות רעש. במסיבה שהיתה בשבוע שעבר, נדמה לי שראיתי אותו מתגנב החוצה ומעשן עם החבר המופרע שלו ברחוב הקטן שמאחורי השער, ולא הזיז לו אפילו שכל המבוגרים שגרים ברחוב הזה ראו אותו.
תגובה 1:
אני מבקש שתכניס לאלחנדרו כאפות כמספר השעות הרצופות שאני ער
הוסף רשומת תגובה