יום שני, 12 בנובמבר 2007

Santa Rosita

כפי שהזכרתי בעבר, הבקרים כאן הם לא צחוק. אני מתעורר כל בוקר למסדר תחת עינה ומגאפונה של מנהלת בית הספר הסמוך שנושאת תפקיד כפול של אם המנזר ע"ש נוחי דנקנר (לא באמת, אבל כבלוג בעל שם ומוניטין אני לא יכול להרשות לעצמי להתעלם מפרשת פרנק-גינת. מעניין תוך כמה זמן יפטרו אותי). בכל מקרה בחסות הווליום המשמעותי של מערכת ההגברה אני מחזק גם את ידיעותי בתיאולוגייה הקתולית. לדוגמא לאחרונה למדתי בין השאר מה יהיה עונשם של ילדים סוררים שמאמצים את המנהג הפרוטסנטי (טפו טפו) של ללכת לבקש ממתקים בהאלווין, כמו גם דרשה ארוכה שהסבירה לילדי כיתה א' כמה גדול היה הנס של הבתולה, בלי להכנס לפרטים מה זה אומר בדיוק שהיא היתה בתולה.
בנוסף אני מתעדכן יומיומית בסוגייה הבוערת של הקדוש היומי. כידוע לכל יום בשנה יש קדוש שחתום עליו באפסנאות, מאחר והכנסייה הקתולית לא מפסיקה להכריז על קדושים חדשים חלק מהימים מקבלים שניים-שלושה קדושים, מה שרק מאריך את המסדר ומקטין את הסיכוי שאני אחזור לישון. כחלק מהאוירה הכללית החלטתי גם אני לאחרונה להגיש בקשה להכריז על קדושה חדשה, הלא היא "סנטה רוסיטה" - ולהכריז עליה הקדושה של ימי שני בשבוע. אמנם עדיין לא הלכתי לכנסייה להתחיל למלא את כל הטפסים הדרושים (שלושה עותקים, כולל תרגום נוטריוני ללטינית), אבל אני מגיש בפניכם באופן בלעדי לבלוג הזה תיעוד של הנס השבועי שהיא מצליחה לבצע אצלנו במטבח בכל יום שני בבוקר.
לפני:




ואחרי:


חשבתי לשאול אותה אם היא עושה גם פנלים אבל יש גבול גם לניסים.