ליאוניד הסלבריטי

אין מה לעשות, אנחנו סולחים לו על הכל, כי הוא סלבריטי

מטרוקרימינל

אפתח בברכות חמות לכל המתחילים השבוע את שנת הלימודים. מי ייתן והמרצים לא יכנעו ותחילת הסמסטר תידחה עד להודעה חדשה ותבטיח את קבלת כל תביעותיהם הצודקות והלגיטימיות של הציבור הנפלא הזה כגון הגדלת השכר, מדבקת חניה לכל דיכפין ומתן זמן ראוי לחופשה בברזיל לכל תלמידי החילופים העושים ימים כלילות מעבר לים.

האביב המתרגש עלינו העלה את הטמפרטורות בלילה לרמה נסבלת ובמטרו לשלושים מעלות מעל הרמה הנסבלת. מילא זה שאין מיזוג בקרונות (בשביל זה יש מכונות אוטומטיות למכירת דאודורנט על הרציף) אבל החמימות גם הוציאה את מפקחי המטרו מתרדמת החורף שלהם ובמסגרת אירוע שהזכיר לי יותר מכל מבצע מלביש בשער ליאונרדו, הוכנסתי לרשימה השחורה של משתמשי כרטיס סטודנט ללא תעודה מתאימה. בהתחלה חשבתי שאם אמתין עד יעבור זעם (או שהמפקחת תעבור תחנה) אני אצליח להחליק את העניין הזה, אולם לאחר שניסיון רכש כרטיס כמעט גרם לפיטורי הקופאית של הבוקר (שאחראית יחד עם עמיתתה ממשמרת הערב לחיסכון של מאות שקלים בחודשיים האחרונים), החלטתי לקרר את האוירה ויצאתי מהמדינה לכמה ימים. הדרך מעבר לקורדיירה היתה מהנה לא פחות מהבשר (מסתבר שלא רק במזרח התיכון האוכל של השכנים יותר טוב). עם זאת, בדרך חזרה עברו עליי כמה דקות מורטות עצבים כאשר בעקבות עיכוב במעבר הגבול (שבכלל לא היה קשור אליי כפי שאפשר לקרוא כאן) כבר דמיינתי את מפקחי המטרו צהובי המעיל לוקחים אותי לחדר צדדי ומבצעים עלי את נוהל "עיתונאי בן מיעוטים עם נטיית יתר לאזכור דיני זכויות אדם ברגע הלא נכון". לשמחתי זה לא קרה, אבל על פי שותפי פ' (שגם הוא ידע עליות ומורדות עם החוק) היו לי ללא ספק את כל הסיבות לדאוג.

ללא כותרת (וקליטה) מס' 3

לאחרונה הלימודים כאן מתחילים לקבל אופי רציני יותר ממה שהיה עד כה. אמנם אני עדיין נהנה מסוף שבוע של ארבעה ימים כששניים מהימים הנותרים כוללים שלוש שעות בלבד, אבל בכל זאת, כבר היתה לי עבודה כתובה להגיש. למזלי המרצה אישר לי להגיש אותה באנגלית רק בגלל שלא היה לו נעים להודות שהוא לא באמת יודע מילה בשפה הזאת חוץ מ"פוטוצ'ופ". לדעתי עזרה לי גם ההערכה הניכרת שיש למרצה הזה לעמים הנורדיים - אין מה לעשות, הזהות הבדויה שלי נחשפה, לא עזרו לא הקומה הנמוכה וגם לא גוון השיער . בואו נגיד שעם שם משפחה כמו שלי קשה להסתיר את המוצא הנורווגי (ואני גם כל הזמן מסתובב עם פר נורדקויסט ומורטן ברגסטרום שגבוהים ממני רק במטר וחצי). חוץ מזה היום היה לי גם בוחן על כל ההיסטוריה של המוזיקה, כולל זיהוי יצירות ושאלה נבזית במיוחד על ההבדל בין הגישות השונות של הפילוסופים הגרמנים במאה ה-19 לסוגיית הקשר בין המוזיקה לתפיסת החלל באדריכלות. בואו נגיד שזה שנתנו לי לענות על זה באנגלית לא קידם אותי בהרבה. אה, וגם היה משהו שהכי מדויק יהיה לכנות אותו "הגשת פתע". מהרבה בחינות, זה הרבה יותר נוח ממה שאנחנו רגילים בארץ. במקום שבוע של עבודה מטורפת על הגשת ביניים עם לחץ על מודלים ותוכניות, פשוט מודיעים לך בלילה - תבוא מחר בצהריים עם כל מה שעשית עד עכשיו ותהיה מוכן להסביר את זה, בספרדית, בפני כל המנחים האחרים (כן, אלה שהיית אצלם בסטודיו בתחילת הסמסטר ונורא נעלבו כשעברת לסטודיו שלא עושים בו כלום). בואו נגיד, שבסוף היה בסדר ומזל שאין על זה ציון. לפחות בקורס רישום האוירה הרבה יותר "טרנקילו". כל שבוע אומרים מה צריך להביא בפעם הבאה, ואני כרגיל לא זוכר להביא את זה. ככה יוצא שאני רושם די הרבה את הפלאפון שלי עד שאפילו די השתפרתי בזה כפי שרואים כאן.











עבודות נוספות ניתן לראות כאן. (ובואו נגיד שסורקים זה לא הצד החזק של הטכנולוגיה המקומית)