היום היה יום חג, מה שאומר שלא היו לימודים (זה מה שאני מקווה כי לא הלכתי לאונ'). כשניסיתי לשאול אודות מהות החג לא מצאתי אף אחד שבאמת הצליח להסביר לי במה מדובר וכל זאת למרות ששם החג הוא משהו כמו
"asuncion de la virgen"
וכאמור בפוסט הקודם הגברת האמורה מסתמנת לפחות כסגנית דיקן לענייני הסמכה לכמורה של האוניברסיטה.
לכבוד החג, אחד השותפים שלי, שהוא בכלל גרינגו, החליט לאסוף כמה חבר'ה שהוא פגש בסופר ולעשות איתם מסיבה אצלנו בסלון. כעקרון לא היתה לי שום סיבה להתנגד לעוד אלכוהול ובשר, במיוחד אם מזמינים אותי על חשבון הבית, אלמלא האורחים החליטו לבחור את המוזיקה. ובכן למי שעדיין לא נתקלו במקצב הנהדר המכונה "רגהטון" - תנצרו את הרגע, החיים שלכם יפים. (החלק השני של החיים שלכם מתחיל כאן)
ההגדרה הרשמית של הסגנון המופלא הזה היא "רגאי לטיני". עם זאת, הקשר היחיד שאני הצלחתי למצוא בין הנזק המוחי הזה (המוכר גם בכינוי -שהמצאתי כרגע- "פיסקולה אקוסטית") לבין רגאי הוא שלאחד האסופים שהחליטו לאכול על חשבון השותף שלי היו רסטות. בפועל מדובר בפרפרזה על המקצב המוכר בארצנו תחת השם "היפ-הופ מזרחי" ולהבנתי הוא נרקח אי שם באולפני התחנה המרכזית של סיודד דל אסטה כחלק ממזימה קפיטליסטית להשתלט על אמריקה הלטינית. מצד שני ארה"ב שולטת באמריקה הלטינית כבר חמישים שנה אז יכול להיות שהמוזיקה הזאת היא פשוט יוזמה מקומית של תומר מהבית של פיסטוק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה