במסגרת חובי לחברה הישראלית, גם אני נשלחתי לפני כמה שנים למסע קירוב לבבות בדרום אמריקה. אני חייב לומר שאף שהביקור הקודם ביבשת הקל במקצת על הנחיתה הנוכחית, עדיין ההבדלים בין חיי המוצ'ילר לחיי הסטודנט הזר רבים.
שמים לב לזה דוקא בפרטים הקטנים, לדוגמא פתאום גיליתי שלמקומיים יש גם שמות משפחה ולא סתם כינויים ישראלים טפשיים בסגנון "קרמבו" או "פדו". יותר מזה כל אחד מסתובב פה עם שני שמות משפחה לפחות (גם של האמא ושל האבא) ומסתבר שלכולם כאן יש גם שני שמות פרטיים לפחות (לפעמים שלושה). אתם באמת לא רוצים לדעת כמה זמן לוקח להקריא שמות בתחילת כל שיעור.
הבדל נוסף הוא שאתה לא נתקל בישראלים, במיוחד לא בעיר בה אני חי, שהמוצ'ילר הממוצע שוהה בה פחות מיום. מצד שני ובאופן בלתי צפוי לחלוטין, שיעור המקומיים הדוברים עברית גבוה ביותר. כל כמה ימים אני נתקל באדם נוסף ששש להדגים את איכות ההוראה בתיכון היהודי בעיר. בהתחלה זה היה די נחמד אבל כשזה קרה בפעם החמישית(!), התחלתי להרגיש שעוקבים אחריי.
נ.ב. ליאוניד, אם אתה קורא את זה, עוד פעם אחת אתה לוקח לי גבינה מהמקרר אני מוריד לך רגל.
3 תגובות:
יא זרקן, עוד לא עבר שבוע בחו"ל וכבר אתה כותב עם שגיאות? המוצ'ילר ה'ממוצא'? וזה לא שהספרדית שלך כזאת צחה, אני בטוח.
אפרופו שגיאות כתיב, זומנתי למילואים בשבוע הבא לכתיבת איזה מסמך שטות. כמובן שהמשמעות האמיתית היא שיש לי הזדמנות להתעדכן במצב האיומים (ולשלוף כרטוס בדיחה), אז אם יש משהו מסויים שמעניין אותך אתה מוזמן לבקש ואני אשמח לפרסם מידע מסווג בבלוג שלך. אולי זה יגדיל את החשיפה.
ראשית אני לא יודע על מה אתה מדבר (מזל שאפשר לשנות את הפוסט מתי שרוצים). שנית, אני כבר שלושה שבועות כאן ולפיכך זה רק הגיוני שהספרדית שאני לומד תיקח את כל המקום של שאר השפות. לדוגמא אני כבר בכלל לא זוכר ערבית, צרפתית ויידיש.
מעניין, כי היידיש שלי רק משתפרת, עם כל השיקסע'ס שלומדות איתי בבית ספר ובטוחות שהן יהודיות למרות המראה המאוד מאוד ארי שלהן. והעובדה שאמא שלהן לא יהודיה.
הוסף רשומת תגובה